יום ראשון, 10 ביוני 2012

על כל פסגות הרים
דממה,
בין הסבכים
שמוע לא תשמע
אף רחש רוח.
ציפור על בד
קופאה. חכה מעט
וגם אתה תנוח.

שיר לילה לנודד מאת יוהן וולפגנג גתה.
תרגם פנחס שדה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...