יום חמישי, 19 בספטמבר 2013

אגל של טל..


לוגמת מכוס תה
שהיה פעם ענן
והיה פעם גל
ואגל של טל,
והוא לוגם אותי -
אדים מנצח
חד פעמי -
ונושק
ונוסק לו
אל על.

צילמה [את עצמה] הגר, ביתי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...