יום חמישי, 19 בספטמבר 2013


הָיָה אֱלֹהִים בחדרי
וְהָיוּ לוֹ צָרִים הַקִּירוֹת
וְיֵצֵא מחדרי וְיָנוּס
לְבֵין הַשָּׂדוֹת.
רַק רֵיחוֹ עוֹד שׁוֹכֵן בִּי
אֶצְבָּעוֹ עוֹד טְבוּעָה בְּמִצְחִי
עוֹד חֹסֶר-גּוּפוֹ יֶשְׁנוֹ בְּעֵינִי
עוֹד מְהַדְהֵד בִּי הבכי,
הֶחָלוּל, רֵיקָנִי.

רבקה מרים. שיר מגיל 14
צילמה עמליה גולד

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...