"נמשלה הלשון לחץ, ולמה? שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג את חברו, הוא מתחנן לו ומבקש הימנו רחמים, מתנחם ההורג ומחזיר החרב לנרתיקה. אבל החץ, כיוון שירה אותו והלך, אפילו מבקש להחזירו, אינו יכול להחזיר. כשם שהחץ הזה אינו יודע בו עד שהגיע אליו, כך לשון הרע אינו יודע עד שחיציו באין פתאום". מדרש שוחר טוב, פרשת ק"כ.
חז"ל מתארים את שנאת האחים ואת לשון הרע [דיבור מפלג, פוגעני, הרסני, רכילותי וכיוב'] כגורמים שהביאו לחורבן הבית. שעה ש"מי שחפץ חיים ואוהב ימים לראות טוב" הוא מי שנוצר את לשונו מרע, סר מרע ועושה טוב, כמאמר ספר תהילים.
על דיבור נכון במסורת הבודהיסטית - בתכנית הרדיו "מה שלימד הבודהא", תכנית בהגשה משותפת עם דליק ווליניץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה