תפילתו של פרנציסקוס מאסיזי

"אֱלֹהַי, עֲשֵׂה אוֹתִי כְּלִי שֶׁל הַשָּׁלוֹם שֶׁלְּךָ. בְּמָקוֹם שֶׁל שִׂנְאָה, אֶזְרַע אַהֲבָה. בְּמָקוֹם שֶׁל עֶלְבּוֹן, סְלִיחָה. בְּמָקוֹם שֶׁל סְפֵקוֹת, אֱמוּנָה. בְּמָקוֹם שֶׁל יֵאוּשׁ, תִּקְוָה. בַּמַּחְשַׁכִּים, אוֹר. בְּמָקוֹם שֶׁל עַצְבוּת, שִׂמְחָה. אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם, לַמֵּד אוֹתִי לֹא לְבַקֵּשׁ כָּל כָּךְ לְהִתְנַחֵם, אֶלָּא לְנַחֵם. לֹא לִהְיוֹת מוּבֶנֶת אֶלָּא לְהָבִין. לֹא לָחוּשׁ נֶאֱהֶבֶת אֶלָּא לֶאֱהֹב. כִּי בְּתֵתֵנוּ, אָנוּ מְקַבְּלִים, וּבְסָלְחֵנוּ, יִסָּלַח גַּם לָנוּ, וּבְמוֹתֵנוּ אָנוּ נוֹלָדִים לְחַיֵּי נֶצַח".

תפילתו של פרנציסקוס מאסיזי, אבי המסדר הפרנציסקני. 1182-1226.ביקש בכל נפשו ובמו גופו לפגוש מקרוב את אלוהים. התעקש ללכת יחף. סלד מרכוש. דבק בתענית. אהב בעלי חיים ומת מות אביונים בבקתה דולפת.