יום שבת, 20 באפריל 2013

מחשבות לקראת יום הזכרון


מדי שנה נערמים עוד עלים
בספרי הזכרון.
מתי העבר,
מתי הימים האלה -
נשזרים זה בחיקו של זה ,
זה בחיקה של זו,
חובקים זרים של געגוע.
נופלים אל חיק האדמה
ומסרבים לנשור מלוח הלב.
ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...