"פעם אחת בעשרת ימי תשובה ישבתי ביני לבין עצמי ופשפשתי במעשי, והרהרתי איזוהי הדרך שאבוד לי לילך בה בעבודת השם, ולא מצאתי לגופי טוב ממדרגת האין. היינו לשום עצמי אין ואפס, שאם אתה עושה עצמך אין ממילא רב החפציות שמעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו ממלא בטלים, שאם אתה אין לא כדאי להם להיטפל בך ונמצאים כל עיתותיך בידך לעבוד את בוראך בלא בטלים הרבה, שאינך צריך לבטל זמן על אותם החפציות".
מתוך "ספר תכלית המעשים" - ש.י. עגנון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה