"שאלתי את העלה אם הוא פוחד עכשיו, כשבא הסתיו והעלים האחרים נושרים. העלה אמר לי, 'לא. כל משך האביב והקיץ הייתי מלא חיים. עבדתי קשה ועזרתי להזין את העץ, והרבה ממני נמצא בעץ. אל נא תאמר שאני רק הצורה הזאת, משום שצורה של עלה היא רק חלק זעיר ממני. אני הנני כל העץ. אני יודע שאני כבר קיים בתוך העץ, וגם כשאחזור לאדמה אמשיך להזין את העץ. לכן אינני דואג. כשארפה מהענף הזה ואשוט למטה אל האדמה, אנופף בידי אל העץ ואומר, 'נתראה שוב בקרוב מאוד'.
"באותו יום נשבה רוח, ולאחר זמן מה ראיתי את העלה עוזב את הענף ושט לו אל האדמה במחול עליז, מכיוון שבעודו נושר מטה כבר ראה את עצמו שם, בתוך העץ. התמלאתי שמחה וידעתי שעלינו ללמוד הרבה מהעלה שלא פחד – הוא ידע שדבר לא נולד ודבר אינו מת."
תיך נהאט האן מתוך "לב ההבנה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה