יום שלישי, 2 באוקטובר 2012

"...לכרוע על חוף הסליחה"..
מספר ג'ק קורנפילד בספרו "הלב הנבון" על שני שבויי מלחמה שנפגשו כעבור שנים. שואל האחד את חברו: "האם כבר סלחת לשובייך?" עונה החבר: "לא! לעולם לא אסלח להם!" "אם כך", משיב הראשון, "אתה עצמך עדיין שבויי בידיהם."

פתגם ב

ודהיסטי אומר:
הטיפש - לעולם לא סולח ולא שוכח
התמים - לעולם סולח ושוכח
ואילו החכם - סולח, אבל לעולם לא שוכח.

גמר חתימה טובה
ובתודה לצלם האלמוני..
http://www.youtube.com/watch?v=k8GZxZOYQK8

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...