כמו שנמוגים החלומות.
שום רשרוש, שום פעמון
לא יניסו אותה,
שום צעקה או שאון
לא יעוררו ממנה.
עכורים ורב-משמעיים
המראות בחלום,
וניתן לפרשם
באופנים רבים.
המציאות משמעה מציאות
וזו כבר חידה קשה.
לחלומות יש מפתחות.
המציאות נפתחת מעצמה
ואינה מניחה לסגרה.
נשפכים ממנה
תעודות בית-ספר וכוכבים,
נושרים פרפרים
ונשמות של מגהצים ישנים,
כובעים חסרי ראש
וקרעי עננים.
אלה יוצרים חידת ציור
שאין לפתרה.
בלעדינו לא היו חלומות.
זה שבלעדיו לא הייתה מציאות
לא נודע,
ותוצר נדודי-שנתו
נופל בחלקו
של כל מקיץ.
לא החלומות מטורפים,
המציאות מטורפת,
ולו בשל העקשנות
שבה היא נאחזת
ברצף האירועים.
בחלומותינו עוד חי
זה שמת באחרונה,
ניחן אפילו בבריאות
ובנעורים מחודשים.
המציאות מניחה לפנינו
את גופו המת.
המציאות אינה נסוגה ולו צעד.
אווריריות החלומות מאפשרת
לזיכרון להתנער מהם בקלות.
המציאות אינה צריכה לחשוש משכחה.
היא מקרה קשה.
רובצת על כתפינו,
מכבידה על לבנו,
צונחת לרגלינו.
אין מפלט ממנה,
בכל תלוונו.
ואין בנתיב מסענו
תחנה
שבה לא תחכה לנו.
מציאות / ויסלבה שימבורסקה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה