יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

מילותיו האחרונות..

הוא לא ביקש שנשמור את תורתו,
לא שנמלא בעיוורון אחר מצוותיו,
לא שנלך באדיקות בשבילים שגילה,
ולא שנדבק באמת שחשף במסעותיו -
רק הפציר בנו
שנמצא מקלט ומפלט ובית לנפשנו
בתוכנו, פנימה.
ושלא נדחה עוד את שעת ההתעוררות,
שמא יקדים אותה
קיצנו.

צילמה מגואה הרחוקה
איריס נייס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...