יום חמישי, 19 בספטמבר 2013

הדרך הגדולה






ענבלים במרעה ושריקות
ושדה בזהב עד ערב.
דומיית בארות ירוקות,
מרחבים שלי ודרך.

העצים שעלו מן הטל, 
נוצצים כזכוכית ומתכת.
להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
ואמות ואוסיף ללכת.

הדרך הגדולה. נתן אלתרמן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה