יום שני, 23 בספטמבר 2013

געגועים...

געגועים הם כמו עקבות.
מספרים בשתיקה את סיפורו של זה שהלך.
מסרבים לגלות אם או מתי ישוב, ולאן פנה.
מסתירים בעקשנות את סוד ההיעלמות.
בין הזיכרון והתשוקה,
בין הישנו שאיננו ובין האין שישנו -
הם חורשים בלב חריצים עדינים
דרכן מזדחלות להן לאיטן
הדמעות.

מפגש עם נחל, בזמן שתיקה,
אי שם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה