מצמרתו לשורשיו,
ציפור באמצע מעופה
שומטת פתע את כנפה,
כמו נהר אשר זורם
אל מעינו בחיק האם,
כאור על חושך יברך
אשים פני בשערך.
טוביה ריבנר
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
-
הגעגועים הם הפרי, המעשים והדברים שבאמת קורים בעולם הם הפרחים שנובלים מהר ולא נשארים, הפרי נשאר קצת יותר ובו זרעים לגעגועים הבאים השורש נש... -
אולי כאן נגמרת דרכי על הסף השלו. נוטפים כוכבים ירוקים לאט - כהולם הלב. באושת ענפים יבשה ברכת שלומים: העצים הקטנים בחורשה חכו לי כל הימים. מה...
הי נעמה :)
השבמחקמדהים. גיגלתי את השיר המקסים הזה של טוביה ריבנר, בעקבות הקלטה ישנה מאד שמצאתי עכשיו (הלחנתי את השיר לפני המון שנים), והגעתי לכאן!
מרגש אותי :)