שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט
אֶל שְׁלוֹמְךָ
וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים
וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת
וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,
הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאוֹמִי
וְהַטַּל
תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה,
אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת
אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ
בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַשֶּׁקֶר
וְהַפַּחַד
וְהַקְּרָעִים,
אֲנִי וְאַתָּה
וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם
חוֹף
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַחִידָה,
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַמָּוֶת.
צילום: עמליה גולד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה